מי שלא כתב צוואה כבר בחר. הוא פשוט לא יודע במה
סעיף 2 לחוק הירושה קובע: הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה. אין מסלול שלישי. בהיעדר צוואה, החלוקה נקבעת בחוק, לפי חלקים קבועים ולפי סדר קבוע, בלי קשר למה שאמרת למישהו בסלון.
שלושה דברים שמפתיעים משפחות בדיוק ברגע הלא נכון:
הבטחה אינה מחייבת. סעיף 8 קובע שהסכם בדבר ירושתו של אדם אינו בתוקף אלא אם נעשה בצוואה כדין. גם התחייבות לעשות צוואה או לא לשנותה אינה תופסת, לפי סעיף 27.
לא הכול בכלל בעיזבון. סעיף 147 מוציא מן העיזבון כספי ביטוח חיים, קופת גמל וקרן פנסיה. הם עוברים למוטב שרשום שם, גם אם הצוואה אומרת אחרת.
מי שנהנה מהצוואה ולקח חלק בעריכתה, מסכן אותה. סעיף 35 קובע שהוראה המזכה את מי שערך את הצוואה, היה עד לעשייתה או לקח חלק בעריכתה, בטלה. לא צריך להוכיח כוונה רעה. די במעורבות.
וכשיש בעיזבון דירה, סדר הפעולות בחלוקה קובע גם כמה מס ישולם.
הפרסום הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו ועל פי הדין. תוצאה בתיק אחד אינה מלמדת על תיק אחר.